2020

ועדה לתכנון פיזי מתאריך 27.12.20- בזום

נוכחים: דני טאובר- יו"ר הועדה, מיכאל לובלינג, דרור פייטלסון, ערן רזין, ניצה ספיר, יובל פלד, אריאלה קורנפלד- מתכננת שכונתית, גלי טייג ברין- עובדת קהילתית
תושבים אורחים

נגה: אנחנו בקשנו את התכנון לשטח, לפני מספר חודשים קיבלנו תוכנית למרכז החיים, היה לחץ שיבנה ביה"ס ,
היו הרבה בעיות בתוכנית, היא לא היתה מוצלחת בעינינו. היו לנו מספר מפגשים עם מהנדס העיר, מהנדס העיר התחלף,
הוא הסכים לגנוז אותה, וללכת לתחרות. בהתחלה היה רעיון שתהיה ועדת היגוי שתבנה את התחרות ושני נציגים שיהיו חלק מהשיפוט של התוכניות.
בסופו של דבר אנחנו העברנו את הפרוגרמה למרכז החיים שהועדה הפיזית רשמה , צוות התוכנית הם עופר אהרון- מדיניות תכנון . אנחנו בקשנו להשפיע על עקרונות התכנון. ועדת ההיגוי לא קמה לתחרות ולכן כחלק מהדיון שלנו עם העירייה,
בקשנו להכניס את עקרונות התכנון לתחרות. לפני כשנה צוות מתוך הועדה הפיזית ביחד עם אדריכלים ובנו תוכנית למקום ואז העירייה אמרו לנו שאם האדריכלים רוצים להיות חלק מהתחרות הם לא יכולים לייצג את השכונה ולהכנס לתחרות.
צוות
שלושת הדגשים החשובים:
1. עקרונות התכנון- העירייה תנסה להקשיב לנו, הם לא מחוייבים אז מציעה שלא נהיה שיח של דרישה. הסמכות אצלהם.
2. ככל שנעלה נושאים שאינם רלוונטים כך נהיה בבעיה למשל מאגר המים, שלא יזוז. ככל שנביא נושאים לא רלוונטים הדגשים החשובים ימהלו. לכן מציעה להציע דברים ריאלים. הם יתחסו לפרטים אבל להתיחס למה שרלוונטי
3. הרעיון של התחרות היא לתת מעוף , רוצים לקבל כמה שיותר תוכניות , נתמקד בעקרונות ולא נהיה עם המתכננים.

נגיד מה ולא איך. בואו לא אנחנו נתכנן.
לסיכום: להנגיש לצוות בעירייה את העקרונות ועדיף אפילו לתעדף.
אלישבע:
התוכנית של ג'רי זכתה להתלהבות רבה בעירייה והיתה התחלה של הצגה. העירייה התנערה מהסיכום על ועדת ההיגוי.

מיכאל- מה שחשוב הוא האינפוט שאנחנו יכולים להשיג לשכונה. אני מציג חלופה אחת.
אציג שתי חלופות כדי שתשב לכם מול העיניים חלופה כללית יותר ומקוצרת יותר.
1. השכונה
2. מתחם החיים כמכלול ולא
3.
גמישות רעיונית
מיקום רחוב אהרונוב.

הדיון יהיה על החלופה המפורטת.
השפעות תחבורתיות
תסקיר סביבתי-
האם באמת צריך לדרוש את שניהם.
לגבי מאגר המים- יהודה ואלישבע מוזמנים להביע את דעתכם.
לגבי חניות , סעיף ד. חושב שהוא מיותר.
פרק רקע חשוב - כנספח מנחה לתוכנית.
יהודה: לגבי מה שנגה אמרה לגבי סעיף ג'- אבל לא חושב שזה לעשות צחוק מעצמנו לבקש להזיז את מאגר המים, עשינו בדיקות מקדימות. זה לא מופרך. לגבי הדיון - מבקש להתרכז בנקודות עצמן ולא בהיסטוריה.
לגבי החניה- אולי שווה להכניס את זה, זה לא חלק מההנחיות של האדריכלים. העירייה צריכה להכין הנחות יסוד עבור האדריכלים.
סעיף ה- האדריכלים צריכים לקבל מפרטים רלוונטים לגודל של בורות של עצים, רוחב שבילים, נגישות למכבי אש ולכן זה לא מופרך. העירייה אמורה להבין את זה.
רקע על השכונה- צריך להוסיף לא היה בתוכנית הקודמת. רמת בית הכרם, בית הכרם, הקשר להר הרצל. שווה לכוון אותם.
אלישבע: רקע של השכונה- מיועד לאדריכלים כחלק מההנחיות לתחרות אפשר לתת חוברת שיכירו את השכונה. אולי הספר של אפרים שלאיין.
הזזת המאגר מתחת למגרש הכדורגל- אמנם יקר, אבל יכול לצאת רווחי אם בונים במקומו בניין גבוה. חולקת על נגה. לא צריכים להפעיל צנזורה עצמית.
מיכאל- בדקנו עם משרד הבריאות, לא ניתן לבנות משהו על מאגר המים מבחינת רגולציה. לגבי הסטת צריך למצוא מקום חדש. משרד הבריאות לא מאשר להזיז את המאגר מתחת לחניון.
אלישבע- אפשר להזיז בתוך המתחם.
ליאת- בה"ת עושים לשכונה שלמה , הבקשה לא מתאימה לסדר גודל של התוכנית. צריכה לבקש התיחסות לכניסות ויציאות.
אותו הדבר לפרויקט מאוד גדול כמו ישוב חדש או תחנת כח לא לאזור כזה.
צריך לבקש צוות התכנון יכלול גם יועץ סביבה ויועץ נוף ויועץ תנועה שיהיו חלק מהתכנון מתחילתו.
מאגר המים- צריך להיות בקו הגובה הגבוהה ביותר כמעט. הנדסית יהיה בלתי אפשרי.
משרד הבריאות לא מאפשרים אפילו אנטנות סלולריות. אם נגיע במגרש ספורט אולי לא נצליח לקבל אותו חזרה.
רקע על השכונה- יכול להיות מסמך רקע אבל ללא מעמד. לא חלק ממסמכי התוכנית.
אלישבע- חלק מהנחיות יהיו הרקע.
יובל- מסכים עם ליאת, לא צריך תסקיר השפעה על הסביבה אולי חלקים. צריך לטפל בנושא הגישה. ברכיהו יהפוך לציר ראשי…
חסר הנושא של המעברים הציבורים אפקטיביים וירוקים.
אין התייחסות למקומות מסחריים צריך גם להתייחס להם בעיקר אם זה מקום עם תנועה לאורך כל היום.
בינוי ועיצוב אדריכלי- מרגיש שמתערב בתכנון.
רוצים ליצר דופן אבל לא יודע מאיזו סוג, גם לא רוצה להחליט מה זו בניה גבוהה.
יש הרבה חוסר אמון בתכננים ו/או בזוכים. אנחנו מנסים לסגור את כל הפינות. תוהה אם הכל רלוונטי.
אלישבע- אפשר להגיד בניה גבוה תוגבל לכבישים ראשיים, רוצים שבצד של השכונה יהיה בקנה מידה של השכונה והבניה המסיבית תהיה רחוקה יותר. העירייה הרויחה את אי האמון הגדול שאוכפת בינוי מסיבי. להגיד שלא רוצים להתערב בעבודת האדריכלים. חשוב להשפיע על התכנון ולקבוע את סדר הגודל.
דני- חושב שהדברים צריכים להשאר למתכננים , כי אם הוא לא יעבור את התכנון. רוצים להשפיע על התחרות ולהבטיח את עצמנו. בדרך כלל מגיעים דברים מקוריים ולא פרופרופציונאלים. צריכים לדאוג לתושבים.
ליאת- מסכימה עם מיכאל- זה מפורט מדי, זה ללמד אותם א'ב' של תכנון. להגיד מה רוצים , תתי תחמים קשורים אחד בשני,
אבל לא להגיד מה לעשות איתם, הרבה סעיפים שניתן להוריד. להשאיר את הכותרות להגיד איך ולא מה.
דרור- מה שבאמת חשוב לנו שיהיה חיבור לשכונה הישנה ובגובה סביר 3-5 קומות ולא חומה מול השכונה.
אם יהיה דופן על ציר הרצל - זה אפשר להשאיר לדמיונו של כל אדריכל.
לורה- לא חושבת שצריך לחשוש לכתוב יותר מדי פירוט כי כל מה שנעביר יעבור עוד סינון של מהנדס העיר. זה טוב להכניס מהדברים שחשובים לנו.
חשוב לקחת בחשבון את הפרוגרמה, יש לי את מה שהראו לראש העיר השבוע, ונושא הגובה הוא פונקציה של מספר יח"ד ,
ואם רוצים שטח ירוק עדיף שהמשמעות תהיה עליה בקומות. להדגיש את הפתחים בדופן השכונה. אולי נצטרך להתפשר על גובה הבינוי לטובת עצים.
דרור- חשוב לראות את הפרוגרמה העדכנית כדי שנדע מה חברת עדן מוסיפה.
איציק- העירייה צריכה לעשות את הבה"ת כדי שהאדריכלים לא יבזבזו את כספי התחרות. הרעיון להטיל על העירייה והיא תמצא לנכון כולל המסמכים היישימים.
מיכאל- אסור לבנות שלא לפי תקנות. הם לא יקבלו היתר. הנושא מטופל ע"י הרזולציה.
איציק- חושב שהמתכנן צריך לקבל את זה קודם.
אלישבע- הסדר ההגיוני הוא קודם שיהיה היתר.
איציק- בניה גבוהה שתהיה בשוליים כחומת רעש.

התיחסות לחיץ ירוק- לא נדרש להבנתי, כולל רחוב אהרונוב ולראות מהו הניצול הטוב לשכונה. לא צריך לתת תכתיב לרחוב אם להזיזו או לא, לא מוצא נכון לכבול ידים של אדריכל.
עצים- קונפליקט של חניה אל מול עצים אולי לא בהכרח לציין אלא לדרוש שטח ירוק.
הסטת מאגר המים- לבקש לבדוק את הנושא ולא כהנחיה. זו תהיה דרך לתקוע את הפרויקט לחייב זאת.
רותי-חנה וסע לא בטוח ששוה להזמין חנה וסע ועוד תנועות
בה"ת- לא ידוע לי שנעשה כזה דבר במסגרת תחרות אלא בדרך כלל כשכבר יש תחרות, לרוב הם לא נדרשות להביא בדיקה תחבורתית. הדבר יקרה כאשר תהיה תוכנית רעיונית . תיאום ציפיות עם המערכת ואיך שהיא עובדת. לא מכירה מצב שבו מבקשים בדיקה לפני כן.
הנושא שלייצר מרחב גדול שיהיה בו רחובות והמשכיות לרחובות הקיימות כמרחב הליך ורכיב אופניים (המשך של בריכהו ושילר) ניצול הפרשי הגובה ולהכניס את התנועה לתת הקרקע . הליכתיות שמנגישה את המתחם החדש לשכונה הקיימת ואז הרצף הירוק יבוא לידי ביטוי, שלא יהיה בועה בפני עצמו. שבילים וחיבורים .
הדגשת התחבורה הציבורית.
אהרונוב וגפני-קריטי החיבור בין חלקי השכונה ולא נכון לנתק את זה אלא אם נצליח להכניס הכל לתת הקרקע.
אהרונוב הוא ציר משמעותי מדי - סעיף ה', אסור לנוון אותו ולראות שאנחנו לא סותרים את עצמנו.
אופניים- חשוב להאמר. חשוב להדגיש זאת.
ערן- מסכים בעיקר עם מה שמיכאל אמר.
יהודה- המסמך מייצג את הציבור ולא רק את ג'רי. למשל עניין החומה מול השכונה, מבנים גבוהים בשוליים ולא במרכז התוכנית. עדיף להגיד יותר ולא להגיד פחות. זו הזדמנות שלנו לבטא את הצורך של השכונה.
נגד להזיז את רחוב אהרונוב, משבש את החיבור להרצל. לתת את ההסבר לאדריכל.
יהודה: החניה מתחת למבנים וכך יהיו עצים גדולים. יש להכניס את זה לתוכנית.
דרור: הבעיה העיקרית עם תחרות כזו זה לעודד ראיה רחבה ומחוץ לקו הכחול. הקישוריות מאוד חשובה להדגיש כי היא מחוץ לקו הכחול. אותו הדבר עם שדרות העצים בשולי המגרשים והמשכיות.
דני- מציע לכל המתחרים להיפגש איתנו.
דרור- לגבי אהרונוב, צריך להוסיף אותו בגמישות הרעיונית, שיקחו בחשבון להשאיר במקום לטובת המקום.
להציע להוסיף בנוגע למרכז הספורט שתקוע באמצע, לחשוב מה עושים איתו איך לשלב אותו אולי להרוס , יש לציין את זה.
לגבי מאגר המים- זו טעות היסטורית נוראית, אם מקבלים אותו כנתון זה פוגע לקישור עם הרצל.
נגה- העירייה תסרב להזזת המאגר. לא רוצה להשלות אותנו.
דרור- מאגר המים היא טעות גדולה, התוכנית היא ל-100 שנה . והטעות השניה היא שלא סללו שביל אופניים לאורך ציר הרצל והרק"ל.
דליה ויוסי- תושבי רחוב אהרונוב: למה לא להשאיר את העצים ולמה לעודד את הזזת הרחוב?
דני: אם הרחוב לא מוזז - נוצר אי של 2.5 דונם נפרד. מהו הדבר הטוב או הלא טוב? אנחנו לא יודעים. התחרות תגיד.
אני אישית לא מוכן לוותר על השטח בשביל כמה משפחות. אם מזיזים את הרחוב ומרויחים לטובת השכונה.
מיכאל- בשלב מאוד מוקדם היה קידום של אלישבע של הרעיון הזה והוא יצר אצלנו אנטגוניזם ולא חשוב שהשכונה צריכה לשמר עבור כמה בתים. צריכים לשמר את עצים ולא להזיזם ורואה ערך בשימור בחורשה.
אנחנו לא מפקירים את הבתים אבל האינטרס השכונתי גובר כמובן עם התייחסות גם לבתים.
נגה- אנחנו מנסים לעשות איזונים בין צרכים שונים בשכונה.
יוסי- לא היתה תמיכה לרעיון אחר.
נגה- הטיעונים שהועלו לרוב מתושבים אחרים. מנסים לאזן אנחנו מייצגים קולות שעלו מהציבור.
מיכאל- יש כאן אינטרס של תושבים שנשמע ויש אינטרס עמום שפחות נשמע ואנחנו רוצים לשמור על החופש התכנוני.
צריך לציין שהתוואי עובר שלא במקומו.
אלישבע- לאורך אהרונוב גרות 49 משפחות,למה הם פחות ראויות מרחוב החלוץ או כרמון שדואג להם , לרחוב זה או אחר. וכל השכונה סבלה. אני הייתי מצפה להתייחס למשפחות אלו. הראנו שניתן להשאיר את התוואי במקומו , הסטת התוואי
תנגוס בחלק מהבנינים ותקרב מטרדי רעש וזיהום. הניסוח שאנחנו כותבים ניתן לשקול את העניין לשימור את הכביש ולא כובלים.

נושא 2: תוכנית 16000
הדיון בועדה המקומית. העיריה רוצה למסמס אותה ואנחנו רוצים לקדם את התוכנית כתוכנית מתאר.
לנסות לסגור אותה כמה שיותר מהר, עדיף לסגור מאשר לעבור לתוכנית אב. אם לא נסגור יח"ד יעלו.

אריאלה: לא קבלתי התייחסות לנושא הרק"ל, צריך התייחסות לאהרונוב - עולה גם ב-16000 ,
כרטסת השימור לא מספיק מפורטת, כל הוראה היא בהתייעצות עם מהנדס העיר, חידוד המגבלות היא לא לרוחם לחלק מהתושבים. כל זה מחוץ לדיון אם תוכנית מתאר או תוכנית אב. עצים, היטל השבחה, מימוש זכויות בניה באזור ההיסטורי.
יהודה: יש התנגדות גורפת לעניין היטל ההשבחה - כתוכנית גורפת, משמעות כספית גדולה. אם ביטול היטלי השבחה לא אפשרי , תוכנית אב מועדפת.
כרגע אין פתרונות לשמור על השכונה בתוכנית הזו. מעליות, ממ"דים לא ניתן לשמור על השכונה. בתוכנית אב , האם התהליך יוכנסו לתוכנית האב? לדוגמא
רותי: עבדנו עם העירייה על התוכנית ובשלב מאוחר גילינו גם את נושא היטל ההשבחה. יש כאן כמה עניינים קריטים ששמים צל על כל העניין. קשה לי להביע עמדה כרגע.
אלישבע: מסכימה עם דני, החשש שתוכנית המתאר תמסמס. העירייה שלא הצליחה לייצר תוכנית טובה, למה שתצליח לייצר תוכנית אב טובה.
הזכויות שלנו לתוכנית כוללנית שלא דורשת היטלי השבחה. לא להסכים לתוכנית מתאר שאינה כוללנית. אם לא כוללנית אז לא רוצים.  
גדי: התוכנית בסמכות ועדה מחוזית לועדה המקומית אין מעמד. אפשר לתבוע אם לא מקדמים את התוכנית.
תוכנית אב זו מלכודת. לפנות לועדה המחוזית על קידום 16000 כתוכנית כוללנית.
נגה: אנחנו מסכימים על הרצון על תוכנית כוללנית. וננסה להזכיר ולקדם את הרצון שלנו. התוכנית לא השתנה ממה שאנחנו מכירים.
השאלה כרגע מה עדיף לשכונה? ומה הרע במיעוטו? הזמן לא לטובתנו. חייבים לקדם את זה , חייבים להבין שאת הטוב לא נקבל אלא את הרע במיעוטו.
צחי כץ - היה העמדה בכירה בעירייה, מהנדס עיר אחרת.

העירייה לא יכולה למסמס את התוכנית. הועדה המחוזית חייבת לחזור לדון בתוכנית. אם תחליט הועדה המקומית ותמליץ על תוכנית אב, המחוזית יכולה לקבל את כל העקרונות בתוכנית המפורטת, זה אומר שכל מה שאמרתם בהתנגדויות והכל יתוקן. עיריית ירושלים רוצה לפגוע מהיטלי ההשבחה וגם סעיף ירידת ערך. היא במאזן ולא רוצה לפגוע בכם או להתבע בגלל ירידת ערך. תוכנית מתאר כוללנית נקבעה על ערים , עוד לא קרה שנקבע על שכונה. היא תגורר תוכניות מפורטות שיגררו להיטלי השבחה. ברחביה יש בעיות השבחה. השאלה כמה כוח יהיה לנו כשהיא תהיה תוכנית אב ונוכל להשפיע על התוכניות. לעירייה יש מה להפסיד , המחוזית לא תתן לה למסמס. המחוזית כבר התיחסה להתנגדויות. כרגע יש תוכנית הועדה המחוזית לא יכולה לשנות ולהעלות למגדלים. מדיניות הציפוף לאורך הרק"ל ככל הנראה תגבר.
כשרוצים לבנות יש גם היטל השבחה וגם שיפוי לירידת ערך. העירייה לא יודעת לנהל את הסיכונים האלו.
לכן היא רוצה לדחוף לתוכנית אב. הם קיבלו משימה מהועדה המחוזית. זה שהשכונה נמצא בקבעון פוגע בחלק מהתושבים, כי לא ניתן להתקדם עם הנכסים.
נגה- הבעיה שהתוכנית נולדה כי אנחנו לא יכולים לכבות שריפות, אם תוכנית אב קשה לבנות קשה
המינהל הקהילתי לא יוכל להתנגד לכל תוכנית בינוי במסגרת תוכנית אב.
צחי- מעריך שהועדה לא תאשר תוכנית מתאר כוללנית.
ערן- לא כדאי לוותר על תוכנית סטטוטורית , מאמין שלא יהיה כוללנית. הנושא של תוכנית אב זה אובדן שליטה. זה לא אינטרס שלנו לותר על תוכנית מתאר, תוכנית אב תהיה פחות טובה. השיקול הוא ששוה לשלם את המחיר של היטל ההשבחה.
תוכנית אב תפרוץ את הכל.
לורה- מי שחושב שהמשך המצב טוב לנו הוא טועה. לא יתנו לנו להישאר כך.

רשמה: גלי